מכתבים ותנחומים
ציטוט מההקדמה לספר "מסע הנשמה":
המת חי לנצח בלבבות אוהביו. (פרופ' אסא כשר)
כאן המקום להעלות את זכרם של ארבעה אנשים יקרים שהסתלקו מן
העולם הזה במהלך שנות כתיבת עבודת הדוקטורט וספר זה: שבתאי
מחפוד, שנהרג בפיגוע בצומת בית-ליד בכ"א בשבט תשנ"ה. שבתאי
שמע את הפיצוץ הראשון, עצר את רכבו ורץ להציל את הנפגעים. בפיצוץ
השני הוא נהרג. לאחר מותו, קיבלו אשתו אביבה ובנו מתן אות הוקרה
מכוחות הביטחון. אלירן רוזנברג-זאייט, ילד נפלא בן 14.5 , שנהרג בפיגוע
בדרכו לבית הספר, בד' בניסן תשס"א. את אישיותו המיוחדת והנדירה של
אלירן הכרתי דרך סיפוריה של אימו בשנתו האחרונה בעלמא הדין. יעקב
פוטשבוצקי, גיסי היקר, איש חם וחכם שהיה לי חבר קרוב, שהסתלק
מאיתנו בד' ניסן תשס"ב, ואחייני האהוב אביה-יהושע גולדברג, שחותם
נשמתו נגע ברגישות ובענווה, בתום ובאהבה בקרב כל רואיו. אביה עלה
בסערה השמימה בי"ב חשוון תשס"ח. נדירים הם האנשים המשכילים
להנכיח את נועם אישיותם ואת גודל נשמתם על סביבתם הקרובה
והרחוקה בעצם המפגש הראשוני עִמם. כזה הוא אביה, המלווה אותי מדי
יום ביומו.
לסיום, אני רוצה להודות לאל רואי שבשמים ובארץ, לשליחיו בעליונים
ובתחתונים, ולך הקורא, בבחינת "והחוט המשולש לא במהרה ינתק"
(קהלת ד יב).
פרופ' חביבה פדיה
24.11.19 – כ״ו במרחשון תש״פ בשעה 08:59
שלי, מאותן נשמות טהורות הגולות בעולם הזה את
תודעתך והוראתך היו שם דבר בכך שהן מהפנטות ומעמיקות
נצרבו בך יסורי הכלל
וחבל על דאבדין ולא משתכחין
תהי נשמתך העדינה צרורה בצרור החיים בגן עדן
דר ענת בוצר, אונ תל אביב
שלי היתה אדם מדהים ומרצה נדירה
פותחת עולמות עליונים….
מרככת את התחתונים…
תודה על הזכות להכירך..
קדה קידה
צביקה ברהולץ
שלי הינה אישיות מדהימה
גופה לא היה יכול להכיל את העוצמה ורמת הרוחניות הגבוהה שלה.
כמו הרבה תלמידים זכינו לקבל ולגעת במעט מהרוחניות והידע העשיר שלה ועל ידי כך להיות בני אדם טובים יותר.
שרה בוידן
קהילת יונתן ובית המדרש ללימודי יהדות בהוד השרון אבלים על מותה של ד"ר שלי גולדברג ז"ל, מרצה דגולה בעלת שאר רוח יוצא דופן! זכינו להיות בין תלמידיה ולספוג תורת-אל, כפי שרק היא הייתה מסוגלת להנחיל. יהי זכרה ברוך!
שרה אוסטרוב
שלי היתה אנושית במובן העליון של המילה.
הפער בין גופה הצנום ועוצמת נפשה העביר לי מסר
על יכולתה של נשמה עליונה לשמר חיים פיזיים.
הכרתי את שלי כחברה למקצוע אך מעולם לא הרגשתי איתה בגובה עיניים כי היא היתה משכמה ומעלה.
היא היתה בלתי שיפוטית כלפי זולתה היתה בה נדיבות וחמלה של מלאכית.
אני מזועזעת מאובדנה , לתמיד תהווה שלי עבורי
מודל לרוממות הרוח
בן
אישה יקרה, מצטער לשמוע על פטירתה. הלב כואב. הייתה לי הזכות להיות תלמיד שלה והיא השפיעה רבות על החשיבה שלי. היא הגיעה לרמות הבנה מורכבות על המציאות שרק מעטים מצליחים לתפוס והייתה מקור נחמה לסובבים אותה המנסים להתמודד עם קשיי החיים.
תהיה נשמתה צרורה בצרור החיים בגן עדן. אמן ואמן.
מוטי עדן אוסטרייכר
דמעות של מלאכים
עד כיסא הכבוד.
גם פה בארץ
הנשמה שלך
היתה מאיצה
וממריאה אל על.
ומה שם
אצל כסא הכבוד-
איך מקבלים אותך שם
הצדיקים ובעלי השם
והשם ברוך הוא-
איך קיבל אותך.
רוית
זכיתי ללמוד מהאישה המדהימה הזו! נהניתי מכל רגע שחוויתי אותה ושמעתי את דבריה. כולה טוהר, חמלה, אנושיות והכלה אין סופית. אוהבת המון וכואבת את אובדנך. זכרך ברוך!
בת שבע
בעבר למדתי מקצועות ריאליים והייתי שקועה בעולם מאוד חילוני ושכלי, באוניברסיטת תל-אביב. בזכותך נחשפתי לעולם שונה, מחצית מהספרייה שלי מורכבת מספרים עליהם המלצת.
אין לי דרך להודות על הברכה שהבאת לעולמי השונה, בנושא רחב שלא הכרתי .השיח שנוצר כאן מאפשר לי לתקשר עם אנשים סביבי, במשפחה ובחברה.
טובה
מעבר להרחבת אופקים לה זכיתי בזכותך הכרתי את תורתו של הרב קוק אשר כה נגעה לליבי. קניתי את הספר "חדריו" ולא יכולתי לעזבו. תודה רבה!
ישראל ורונית גולדברג
שלי יקרה
לצערי אנחנו נמצאים עכשיו בגולה הדוויה ולא יכולים ללוות אותך בדרכך האחרונה. קיבלנו בצער רב ובתדהמה גדולה את הבשורה המרה והקשה מכל.
לא אכחש אם אתוודא שאנו מתגעגעים אלייך כבר שנים רבות. ואנו לא היחידים. רבים רבים השתוקקו בערגה לשמוע את שיחותייך המרתקות. שיחות מלאות חכמה ותבונה. ספוגות בידע עצום ובמקוריות מדהימה. מתובלות היטב בחוש הומור שהיה ייחודי רק לך. עטופות בצניעות אמיתית ובביטול עצמי טבעי ואמיתי.
חשפת את צפונות היהדות וחכמות התורה והחסידות לקהלים עצומים. רחבים ומגוונים. אנשים נשים ונוער ישבו שעות קשובים ומרותקים בעניין רב. קפואים על מקומם ופעורי פה. את הפלאת בסיפורים ובתובנות עמוקות מ-ים בהבנת העברית השורשית והשפעתה על אורחותינו. והכל מתוך אהבה צרופה לשפה, לעם, לתורה, לחסידות ולארץ.
נתת לנו דוגמא ומופת באהבת כל ברייה. לימדת אותנו לחקור להעמיק ובעיקר לאהוב בלי תנאי. אהבת מאד להפיץ את תורת החסידות וצפונותיה. אהבת את השיעורים. אהבת את התלמידים. אהבת את משפחתך אהבה ללא גבולות. אהבת מאד מאד את אביה שלנו ונשברת בצערך ורגישותך על הסתלקותו הפתאומית.
על עצמך לא חסת. לא היית חשובה בעינייך ולא החשבת את עצמך למרות שהיית מורמת מעל כולנו. לא רק יידע היה לך אלא נשמה גדולה ורגישה באופן מופלא, נשמה שחשה ואוהבת כל אדם ולוקחת הכל ללב הגדול שקרס מעומס אהבה. כולם אהבו אותך ואת לא לקחת את זה כמובן מאליו. לא פרגנת לעצמך רגע של נחת, שכל כך הגיע לך. היתה לך אמונה גדולה בבורא עולם ואמונה בנצח ישראל. היית כולך אישיות של רק נתינה ונתינה בלי כבול. תמכת במשפחות שכולות מצומת בית ליד. ייעצת ותמכת כל מי שהיה במצוקה. גידלת משפחה לתפארת זכית לראות בהתרגשות דור המשך של נכדים מתוקים. דור המשך לילדים מקסימים יפים חכמים מוכשרים טובי לב ועדיני נפש. נשמות גדולות כמוך שאהבו אותך אהבת נפש וסעדו אותך תמיד בעת הצורך. הם למדו ראו כיצד כיבדת ללא גבול באצילות נפש את הורייך המופלאים. את טוביה ויונה שאהבו והעריצו אותך בלי גבול. שלי יקרה אנחנו המשפחה הקרובה אוהבייך ומוקרייך לא ננטוש את ילדייך ו משפחתך נחבק אותם עבורך ונעטוף אותם בחום מכל הלב. כפי שאת רצית תמיד. את משתחררת עכשיו ממגבלות הגוף ומהבלי העולם הזה. ייחלת לרגע שתוכלי להתעסק רק ברוח. עכשיו את משוחררת. ורק אנו הקרובים והמעריצים נותרים עטופי יגון וכואבים מרה את חסרונך. שלי אהובה, את יוצאת עכשיו למסע שכה ייחלת לו תמיד. להיפגש עם הרבי של חב"ד ועליו הפלאת לכתוב והיטבת להעריץ. את תיפגשי עם הבעל שם טוב שהלכת תמיד באורחותיו ולימדת אותנו את דרכו. ועם רבי לוי יצחק מברדיצ'ב שכמוהו לימדת זכות על כל אדם. אהבנו אותך מאד אך את לא יכולת לשער ולהפנים את גודל האהבה אליך כי שוב לא חשבת עצמך לראויה להערצה. לעיתים היה נדמה שאת מלאך ללא גוף שירד אלינו לפתוח לנו צוהר לעולמות עליונים. ועכשיו את מלאך. בעולמות עליונים. ואנו נותרנו יתומים. תהיה נשמתך צרורה בצרור החיים.
אוהבים אותך לעד רונית ישראל הילדים והנכדים