
שלי
תשכ"ד - תש"פ
1964-2019
סופרת ומרצה למחשבת ישראל, קבלה וחסידות. אשת חסד, אמא וחברת אמת, חיה את עולם החומר ומטלותיו.
הנכיחה את הצורך לכרוך את העשיה עם ההתבוננות הפנימית, את הגוף עם הנפש ולחשוף את האדם לתשובותיה העמוקות של המחשבה האנושית והיהודית לשאלות תכלית החיים, ייעודו וייחודו של האדם.
בהרצאותיה שלבה בין המידע והחוויה האינטלקטואלית עם החוויה הרגשית. הנגישה לנו את ההבנה לעוצמת האדם הנטועה בו מעצם היותו נברא בצלם א-לוהים ובעל נשמה. הקהל בהרצאותיה היה מאוד מגוון: צעירים ומבוגרים, חילוניים ודתיים, גברים כנשים.
בנוסף לאוניברסיטת בר אילן במחלקה לפילוסופיה יהודית בפקולטה למדעי הרוח העבירה הרצאות במרכז לזהות יהודית בפקולטה למדעי היהדות, מכללת שערי משפט בהוד השרון, במרכז הבינתחומי בהרצליה. בין המסגרות החוץ אקדמיות לימדה בתכנית ברוקדייל והמרכז לזהות יהודית בבר ,אילן, משרד החינוך, בית אריאלה, בית הלוחם, במרכז בגין בירושלים, בקתדרה במוזיאון ארץ ישראל
והרצאות במקומות אחרים.
שלי בקשה ולא הספיקה להמשיך ולפתח את תכנית ההרצאות והדיאלוג עם הסטודנטים, כמו גם להתמקד במחקר בנושאים חשובים בעיניה באופן קיומי לעם ולחברה בישראל. ההכרות עם העולם האקדמי מחד והציבור ה'חוץ' אקדמי' מאידך הוכיחה עד כמה יש צורך, רצון וכמיהה להכיר את תכני היסוד של קיומנו מתוך סובלנות ואהבה וללא דעות קדומות וקיצוניות. היו לה מספר רעיונות מעשיים לפיתוח תכניות בתחום הזהות היהודית העשויים למלא צרכים אלו. שלי תכננה לפתח מיזם בנגב או בגליל שיכלול מרכז ללימודי פנימיות התורה ופסיכולוגיה חסידית שישלב את המחקר האקדמי עם העצמת החוויה האישית של התלמיד. מרכז שיכלול לימודים עיוניים ועבודת אדמה גם יחד. ריפוי באמצעות עבודת האדמה הינו תחום טיפולי אקדמי ההולך ומתפתח בארץ ובעולם ושלי שמחה להרחיב ידע בנושא לכל מי שרצה.
ד"ר שלי שילה גולדברג ז"ל הלכה לעולמה בתא' כג חשון תש"פ
בית עלמין ירקון, גוש תמר, איזור כה, שורה 12
ציטוטים ותמונות
זכות נפלה בחלקי להחשף לקהלים מגוונים בעם ישראל. בבסיס תפיסת עולמי וביסוד כל אחת מהרצאותיי עומדים אהבת ישראל, אחדות ישראל וחיבור בין הפלגים השונים המרכיבים את העם. אני חשה את הצורך להקטין את הבורות ואת האנטגוניזם הקיימים בין חילוניים, דתיים וחרדים. לשמחתי, בהרצאות מתחולל תהליך של התקרבות לערכי היסוד של התורה ומחשבת ישראל, ללא כל קשר לחזרה בתשובה ו/או חזרה בשאלה. חשיפת הציבור לשפה של תורת הקבלה והחסידות, העוסקות בהקניית כלים להבנת ייעודו של האדם, הפיכתו למוסרי וטוב יותר חיוניות ביותר בדורנו ונחוצה לעניות דעתי לקיומנו כחברה וכעם.
לשמחתי, אנשים מכל הזרמים מתחברים אל התכנים ומפנימים אותם בצורה יוצאת מן הכלל

מקרוב ומרחוק באו להקשיב
"..אנשים ישבו גם על החלונות"
אני רוצה להודות לאל רואי שבשמים ובארץ,
לשליחיו בעליונים ובתחתונים, ולכם יקירי בבחינת
"והחוט המשולש לא במהרה ינתק"
(קהלת ד יב).

בטיול עם חברים
המוות - אינו ולא כלום,
משל לאדם העובר מדירה לדירה,
אלא שהפיקח בוחר לו דירה יותר נאה מן הראשונה.
רבי מנחם מנדל מקוצק